יש משהו ביין ובצחוק שמזכיר לי את הכוח של הדברים הפשוטים והכנים ביותר.
כשאני מוזגת כוס יין, אני מזמינה את עצמי לעצור לרגע, להתמקד בניחוחות, בטעמים, ולחוות את החיבור הפנימי שנולד כשהדברים מתמסרים לאט. ברגעים כאלה אני נזכרת כמה חשוב להיות נוכחים, ליהנות מהשקט ומהשלווה.
והצחוק – הוא הרבה יותר מרק חיוך מתגלגל; הוא מקלף מעלינו שכבה אחר שכבה. כשאנחנו צוחקים מעומק הלב, אנחנו מניחים בצד את ההגנות ומתחברים לעצמנו בגרסה הפשוטה והכנה ביותר. צחוק כזה, שמתחיל מבפנים ומסתיים בשחרור שלם, מצליח להחזיר אותנו לאמת שלנו, לאותנטיות שמתחבאת מאחורי הדאגות והכבדות של היום-יום. הוא מאפשר לנו להתפשט מכל המסכות, ולהכיר את עצמנו מחדש – לאו דווקא דרך מילים, אלא דרך רגע של שמחה פשוטה ותחושת קלילות טהורה.
צחוק עמוק מזכיר לנו את הכוחות שבנו ומחבר אותנו לרגשות שלא תמיד מוצאים את דרכם החוצה – כמו אהבה, שמחה ורוגע. אחרי רגע כזה של צחוק, אנחנו פתוחים לחוויות, לאנשים, ולרגשות נוספים שבלב, שמחכים להתגלות.
ואולי כאן טמון היופי בחיים עצמם – כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לקחת הפסקה, לנשום, לשתות כוס יין, ולצחוק מכל הלב, אנחנו נפתחים למה שהחיים יכולים להציע.
במפגשי היין שאני יוצרת, אני מזמינה אנשים להאט את הקצב ולחוות רגעים קטנים של צחוק וחיבור, לגלות איך השילוב הזה מאפשר לנו לחוות את החיים באופן עמוק ומשחרר. אז הנה, הרמתי כוס לעוד צחוק מתגלגל ולעוד רגעים מלאי חיים – כי בסוף, אם אנחנו כבר כאן, למה שלא נחגוג את זה?
Comments